top of page
חיפוש

"אז מה את עושה עכשיו?" – השאלה הכי קטנה שמכווצת הכי הרבה.

  • תמונת הסופר/ת: Hagit Shlasky
    Hagit Shlasky
  • 25 באוג׳
  • זמן קריאה 1 דקות

עודכן: 26 באוג׳



פרישה – מאיימת, מפחידה.

ברגע אחד עוזבים לא רק עבודה ומשכורת, אלא גם זהות, סטטוס, סדר יום ומשמעות. מאבדים את הסיבה לקום בבוקר.


ואני אולי יפתיע אתכם. בעייני פרישה היא לא אובדן. זו ה ז ד מ נ ו ת שתלויה בכל אחד ואחת. מה תבחרו לעשות.


בחרתי לעצור הרבה לפני גיל הפנסיה, בגיל 51, ולחשוב מה אני רוצה עוד? מה חשוב לי?

הרחבתי את הספקטרום של הידע והעשיה שלי.

למדתי גרונטולוגיה, המשכתי ללוגותרפיה, הכרתי את האיקיגאי – והקמתי את Advant.Age.


אני מלווה אנשים בצומת הזו של הפרישה.

כי מה שנראה כמו סוף – יכול להיות התחלה.

בפרישה- אנחנו לא משאירים הכול מאחור – רק את תג העובד!

הניסיון, הקשרים, התשוקות, הכישורים – אלו הנכסים שלנו.

ועם כל ה“יש” הזה – אנחנו ממשיכים לפרק הבא, פרק שבו עושים לא מה שצריך, אלא מה שבוחרים.


אז אם אתם סביב פרישה, ואתם מפחדים לפגוש אנשים שישאלו אתכם "תגידו, אז מה אתם מתכננים לעשות עכשיו..??" תזכרו שיש עולם שלם שמחכה לכם. חיים מלאי עניין, תוכן ומשמעות.


מוזמנים להקשיב לפודקאסט “איפה שמתי את המפתחות” בו שירה פליקס ראיינה את עינת ישראלי ואותי.

שיתפתי שם את הסיפור האישי שלי ודיברתי על שינוי, גרונטולוגיה ומשמעות ללא הגבלת גיל.



 
 
 

תגובות


bottom of page